״הוא‭ ‬הראה‭ ‬לה‭ ‬את‭ ‬החתכים‭ ‬שהוא‭ ‬עשה‭ ‬לעצמו‭ ‬אחרי‭ ‬זה. שהוא‭ ‬רצה‭ ‬לסבול‭ ‬בעצמו‭ ‬על‭ ‬מה‭ ‬שהוא‭ ‬עשה‭ ‬לה‭. ‬פעם‭ ‬אחת, זה‭ ‬היה‭ ‬על‭ ‬ידי, הוא‭ ‬שוב‭ ‬החזיק‭ ‬לה‭ ‬ברגל, בנעלי‭ ‬עקב‭ ‬הסקסיות‭ ‬האדומות‭ ‬שהיא‭ ‬הייתה‭ ‬נועלת, שהיו‭ ‬מטריפות‭ ‬אותי, שהיו‭ ‬מתאימות‭ ‬בול‭ ‬לאודם‭ ‬האדום‭ ‬על‭ ‬השפתיים‭ ‬הבשרניות‭ ‬המטריפות‭ ‬שלה. אבל זהו, ככה. בלי טיפת איפור. אודם ונעלי עקב אדומות. ופנים חיוורות. היא הייתה יפה בלי לרצות או להתכוון, הבת זונה. היא הייתה סקסית שאשכרה יכולתי להבין אותו, את הבן זונה..״
ספרה השני של מאיה לביא, 161 עמודים, 13.5 ס״מ על 21 ס״מ.‬